1. 

השאלה היא בעניין פריסת הפרשי שכר, פיצויים, פנסיה/ חלק המעסיק בגין תקופות עבודה שבין 1/9/2011 ועד 28/2/2016.

הצדדים העובד והמעביד הגיעו להסכם פשרה בבית המשפט לאופן חלוקת הכספים בין השנים 2014 +2015 ושנת 2013 וגם תשלום פיצויים.

2.

במס הכנסה התעקשו לקבל את כתב התביעה שהוגש לבית המשפט, וטענו שלפי סעיף 8ג(3):

"הכנסה מיגיעה אישית צריכה להתחלק בחלקים שנתיים שווים בשנות העבודה שבשלהן משולם מענק הפיצויים אך בלא יותר משש שנות המס המסתיימות בשנה שבה התקבלו".

ולפי זה הציעו חלוקה כך:

תקופה עבודה מ- 9.2011 – 2.2016 = 54 חודשים, לחלק אותם כך:

3.

מצד שני, אנחנו טענו, שהסכם הפשרה, מייחס את הפרשי השכר לפיצויים, ומייחס לכל שנה את סכום ההכנסה שצריך להיות, ויש להחתשב בו.

4.

במס הכנסה טענו, שהם עובדים לפי הנחיות של פס"ד דוידוביץ, ושההצעה שלהם הינה הצעה מקלה.

5.

כאשר שאלנו מדוע צריך את כתב התביעה, נענינו שאת סכום הפיצויים שילקח בחשבון הוא אחוז של הפיצויים מסה"כ התביעה. עלינו לציין שהמתווה המוצע בהסכם הפשרה מבחינת הנישום, הינו האופטימלי.

6.

הכנסות הנישום במהלך השנים הייתה:

אשמח לקבל התייחסותכם לנכונות טענת מס הכנסה ופס"ד דוידוביץ.

רו"ח רוזט שמש משיבה

פריסת הפרשי השכר ופריסת מענק הפרישה מבוצעים באופן שונה, כמפורט להלן:

1.  פריסת הפרשי השכר

1.1.

רקע-פריסה לאחור: בסעיף 8(ג)(1) לפקודה נקבע שניתן לפרוס הפרשי שכר לשנים "שאליהן הם מתייחסים, אך לא יותר משש שנות מס המסתיימות בשנה שבה נתקבלו".

הפרשי שכר, המתייחסים לשנים שקדמו לשש השנים המסתיימות בשנה שבה שולמו הפרשי השכר, ייוחסו לשנה שבה שולמו הפרשי השכר כיוון שלא ניתן לפרוס חלק זה מהפרשי השכר (זאת בהתבסס על ע"מ 1221-04, יעקב חיננזון נ' פקיד שומה למפעלים גדולים וחוזר מס הכנסה 3/2015, בשינויים המתחייבים). לא ניתן לפרוס הפרשי שכר לשנים הבאות. במאמר מוסגר, יצוין כי פריסת הפרשי שכר לצורכי חיוב בדמי ביטוח לאומי מבוצע בהתאם להוראה אחרת.

1.2.

יישום: על פי הנתונים בשאלה, הפרשי השכר מתייחסים לשנות המס 2013-2015 והם שולמו בפועל בשנת 2018. שנת הפריסה המוקדמת ביותר האפשרית הינה שנת 2013. הפריסה לאחור אמורה להיות לשנים 2013, 2014 ו-2015 בהתאם לסכום שיוחס בהסדר הפשרה לכל אחת מהשנים האמורות. זאת, אם ניתן להוכיח שאכן מדובר בהפרשי השכר ושהם אכן נובעים מהשנים 2013-2015, כדי לשלול טענה שהייחוס לשנים בהסכם הפשרה נבע משיקולי מס (הכנסותיו של העובד באותן שנים היו נמוכות יותר לעומת שנת 2016). לשם כך, יש לבחון, בין היתר, מה היו הטיעונים בכתב התביעה.

2.  פריסת מענק פרישה החייב במס

2.1.

רקע-פריסה לאחור: בסעיף 8(ג)(3) לפקודה נקבע שניתן לפרוס לאחור מענק פרישה החייב במס וזאת "בחלקים שנתיים שווים בשנות העבודה שבשלהן משולם המענק... אך בלא יותר משש שנות המס המסתיימות בשנה שבה נתקבלו המענק...".

נראה שמענק פרישה, המתייחס לשנים שקדמו לשש השנים המסתיימות בשנה שבה שולם המענק, ייוחס לשנה שבה שולם המענק כיון שלא ניתן לפרוס חלק זה מהמענק (ראה לעניין זה ע"מ 1221-04, יעקב חיננזון נ' פקיד שומה למפעלים גדולים וחוזר מס הכנסה 3/2015, בשינויים המתחייבים. הם מתייחסים אומנם לסעיף 8(ג)(1) לפקודה, אולם מאחר שנוסחו דומה לנוסח סעיף 8(ג)(3) רישא לפקודה, נראה שהטיפול יהא זהה לגביהם).

2.2.

רקע-פריסה קדימה: בסעיף 8(ג)(3) לפקודה נקבע שפקיד השומה רשאי להתיר פריסה של מענק פרישה החייב במס לשנים הבאות וזאת בתנאים שהוא יקבע. לעניין זה נקבע, בין היתר, שבגין כל 4 שנות עבודה תותר פריסה לשנה אחת וזאת עד למקסימום 6 שנות פריסה, כאשר השנה שבה שולם המענק תיחשב כשנת הפריסה הראשונה. עם זאת, אם המענק שולם ביום 30 בספטמבר ואילך, אזי שנת הפריסה הראשונה תהא השנה העוקבת לשנה שבה שולם המענק. נראה שניתן לשלב פריסה אחורנית יחד עם פריסה קדימה של המענק, ובלבד שמס' שנות הפריסה הכולל (לרבות השנה שבה שולם המענק) לא יעלה על שש שנים או על מס' שנות הפריסה האפשריות לפי המפתח שנקבע, כנמוך שביניהם. (האמור לעיל מבוסס על חוזר מס הכנסה 4/06, חוזר מס הכנסה 2/2013 וחוזר מס הכנסה 3/2015, בשינויים המתחייבים).

2.3.

יישום: על פי נתוני השאלה, מענק הפרישה מיוחס לתקופת עבודה מיום 1/9/2011 עד ליום 28/2/2016 והוא שולם בפועל בשנת 2018. שנת הפריסה לאחור המוקדמת ביותר הינה שנת 2013. על פי נתוני השאלה, פקיד השומה הציע לפרוס את המענק לפי מס' חודשי העבודה בפועל החל משנת 2013 ואת המענק המתייחס לשנים שקדמו לשנת 2013 הוא ייחס לשנת תשלום המענק. יש לבחון האם הטיעונים הבאים, כולם או חלקם, יובילו להפחתת נטל המס (לאחר שיובא בחשבון הסכום שנפרס לאחור בגין הפרשי השכר):

2.3.1.  בסעיף 8(ג)(3) לפקודה נקבע שניתן לפרוס לאחור את מענק הפרישה "בחלקים שנתיים שווים בשנות העבודה שבשלהן משולם המענק..." ולא לפי חודשי העבודה בפועל. לכן, ניתן לטעון שיש לייחס לשנת 2016 מענק כאילו היה מדובר בשנת עבודה מלאה, אף שהעובד עבד בשנה האמורה במשך חודשיים בלבד.

2.3.2.

על פי נתוני השאלה, תקופת העבודה הינה כ-4.5 שנים. תקופה כאמור מקנה פריסה קדימה לשנה אחת בלבד (כולל השנה שבה שולם המענק). בענייננו, שנת פריסה זו תהא שנת 2018. עם זאת, אם המענק שולם בפועל בתקופה 30.9.2018 עד 31.12.2018, אזי ניתן לבקש פריסה קדימה לשנת 2019 בלבד.

2.3.3.

יש לבחון שילוב פריסה לאחור עם פריסה קדימה.

3.

עמ"ה 1146/03, דוידוביץ אברהם ואח' נ' פקיד שומה נתניה אינו דן בפריסה לפי סעיף 8(ג) לפקודה. בו נפסק שפיצוי, שמקבל עובד ממעבידו בשל פגיעה בשמו הטוב ובשל עוגמת נפש שנגרמה לו (שהינם נזקים שאינם ממוניים), אינו נכלל בבסיס המס. פסיקה מאוחרת יותר הגבילה את הסכום שניתן לייחס לפיצוי בגין עוגמת נפש (ראה ע"מ 53681-12-16 משה שחף המשיב נ' פקיד שומה גוש דן; 63585-11-17 ארז בן אנוש המשיב נ' פקיד שומה רמלה).